אִלְבָּנָא

אִלְבָּנָאm. (v. preced.) young shoot of the palm-tree, thin pointed branch. Pl. אִלְבָּנִין, אִלְבָּנַיָּיא. Cant. R. to VII, 9 the palm … has no less מן תלת אילנין אלבנין (strike out אילנין) than three new (cutting) shoots. Ib. in our place they call לאלבנייא סנסנייה the young shoots sansnaya (h. סנסנים). (Num. R. s. 3, beg., in Hebr. diction, אִנְבּוֹנִין, fr. אנב, cmp. אֵב; prob. to be read אִלְבּוֹנִין.